השב"כ לא יהיה אחראי עוד לאבטחת מטוסים ב"חכירה רטובה"

כך הוצע במסגרת הצעת תקציב המדינה הדו-שנתי החדש. לפי סעיף זה, השב"כ לא יהיה אחראי עוד לאבטחת טיסות לישראל וממנה במטוסים החכורים על צוותיהם, שאינן שונות מטיסות זרות המטיסות ישראלים
אל על עשתה לא מעט שימוש בטיסות של
אל על עשתה לא מעט שימוש בטיסות של "חכירה רטובה". (צילום: יח"צ)

במסגרת אישור התקציב 2017/18, הועולתה הצעה כי השב"כ יחדל מלהיות אחראי על אבטחת טיסות לישראל וממנה במטוסים החכורים על צוותיהם.

האחריות המקצועית לאבטחת תחום התעופה מוטלת על שרות הבטחון הכללי (שב"כ) בהתאם להחלטת ממשלה מינואר 1975, שעניינה האבטחה בישראל של מתקנים ומוסדות ממלכתיים. במסגרת זו נקבע, בין היתר, כי השב"כ אחראי מקצועית על פעולות המיועדות לאבטחת כלי טיס ונוסעים בטיסות שמוצאן בחו"ל הפועלות תחת קוד חברה ישראלית ומבוצעות באמצעות כלי טיס ברישום זר ושיעדן בתחומי מדינת ישראל ("חכירה רטובה"). בנוסף, השכ"כ אחראי גם על טיסות שמוצאן בחו"ל הפועלות תחת קוד חברה זרה ומבוצעות באמצעות כלי טיס ברישום ישראלי ואשר יעדן בתחומי מדינת ישראל.

כיום, האבטחה הניתנת לטיסות ישראליות לטיסות ב"חכירה רטובה" הינה זהה. לפי נוסח ההחלטה החדשה, עם יישום הסכם "שמיים פתוחים", חל גידול ניכר במספר הטיסות ב"חכירה רטובה" – מה שגרם גם לגידול ניכר בעלויות האבטחה: בשנת 2013 עמד השימוש במטוסים חכורים ב"חכירה רטובה" על 30. ב-2014 גדל המספר ל-150 – עלייה של 400%, ב-2015 כבר היה מספר הטיסות 650 – עלייה של 333% נוספים ואילו בשנת 2016 צפוי המספר לעמוד על 1,200 – עלייה נוספת של 85% לעומת 2015.

בהתאם לעמדה המקצועית של השב"כ, מוצע לקבוע כי תבוטל אחריותו להנחיית האבטחה בטיסות של מטוסים על צוותם. עמדה זו מבוססת על כך שטיסות ב"חכירה רטובה" אינן נושאות סממנים ישראליים מובהקים ובמידה רבה אין שוני רב בין אלו לבין טיסות זרות הנושאות נוסעים ישראלים. בנוסף, מוצע לקבוע כי תבוטל גם אחריותו של השב"כ בכל הנוגע לטיסות שמוצאן בחו"ל, הפועלות תחת קוד חברה זר ומבוצעות באמצעות כלי טיס ברישום ישראלי ושיעדן בתחומי מדינת ישראל.

השינויים הללו אינם מצריכים החלטת ממשלה אלא הסכמה בין המשרד הממשלתי הרלוונטי, שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל. מכוח חוק הטיס (בטחון בתעופה אזרחית), שר התחבורה והבטיחות בדרכים הוא השר האחראי על מתן הוראות בטחון למפעיל כלי טיס.

לפי ההצעה, יישום מהלך זה יוביל לחיסכון של כ-40 מיליון שקל בשנה בבסיס תקציב המדינה ויאפשר הקצאת מקורות יעילה יותר מצד המדינה עבור אבטחת מטוסי הנוסעים.

אל על מספקת את האבטחה גם לשאר חברות התעופה הישראליות

מי שעושה שימוש בטכניקת ה"חכירה רטובה" היא חברת אל על. זאת, בין היתר, במסגרת הסכסוך בין ההנהלה לטייסים. בין המטוסים החכורים של אל על נמנים שניים של חברת Privilege Style הספרדית, איתם היא מפעילה את הטיסות שלה לבוסטון, ניו יורק (שדה התעופה ניוארק) ופריז. בחודשי השיא של הסכסוך עם הטייסים, הטיסו מטוסים של חברה ספרדית והחברה הפורטוגלית יורו אטלנטיק את נוסעי אל-על לז'נבה, פראג ומילאנו, לאחר שההנהלה חכרה מראש חמישה מטוסים הכוללים צוותים זרים.

הרעיון להציב אנשי אבטחה חמושים על מטוסי הנוסעים – בנוסף לשדות תעופה – נולד בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת. באותה תקופה החלו ארגוני הטרור לסמן מטוסים ישראליים כיעד מועדף לפיגוע, הן בגלל הקושי הגדול לפעול בגבולות ישראל, והן בגלל האפקט התודעתי המרשים של פיגוע כזה. ביולי 1968 נחטף על ידי החזית העממית לשחרור פלסטין מטוס אל-על, שהיה בדרכו מרומא לתל-אביב. המטוס נחת באלג'יר ובתום משא ומתן, נאלצה ישראל לשחרר 24 אסירים ביטחוניים תמורת שחרור המטוס. בניסיון למנוע חטיפות דומות נוספות, גויסו אנשי שב"כ רבים לאבטח את המטוסים, מה שגזל כוחות ופגע בפעילות השוטפת של השירות. בניסיון להקל את הלחץ הוחלט להקים יחידה ממלכתית לאבטחת תעופה, אליה גוייסו לראשונה לוחמים משוחררים מצה"ל.

לפי הוראות השב"כ, פעילות חברות התעופה הישראליות בחו"ל מותנית בקבלת שירותי אבטחת תעופה אשר ניתנים על ידי אל על באופן בלעדי. אל על מחויבת לספק את שירות האבטחה לכלל החברות עד שנת 2017.

ב-2013 פורסם כי המדינה משלמת לאל על כ-500 מיליון שקל בשנה על אבטחת מטוסיה ואבטחת מטוסי ארקיע וישראייר וכעת, כאמור, אמורים להיחסך כ-40 מיליון שקלים בשנה מתקציב זה.

לבסוף הוסר הסעיף מהצעת התקציב ולא יופעל.

2 תגובות

  1. זה לא רק אל על אלא בעיקר חברת ארקיע וישראייר שנפח הטיסות החכורות מגיע ליותר מ 50% מנפח הפעילות שלהם. אל על משתמשת בחכורים לרוב מסיבות של סכסוך העבודה מול "גזלני השכר", סביר להניח שעלות חכירה רטובה זולה יותר מעלות תפעול טייסי אל על. גם בהיבט של ניצול המטוסים וניצול נכון של כח אדם שאינו מחויב להסכם הקיבוצי ההזוי של החברה. לו טייסי אל על היו רואים לנגד עיינהם את טובת החברה אזי לא היה שימוש נרחב כזה של מטוסים חכורים. מצד שני, הנהלת החברה ובעלי מניותיה מתנהלים ומתנהגים כחזירים ומי שסופג את גחמות שני הצדדים דיילי האויר ועובדי הקרקע.

השאר תגובה